כשמו כן הוא, עכבר שגדל בשדה ושם הוא מנהל את חייו. עכבר השדה דומה מאוד לעכבר המצוי, רק שבשונה מהעכבר המצוי שפועל בתוך מרחבי הבית, עכבר השדה מתאים את פעולותיו לתנאי השטח שקיימים בשדה. מחילות המסתור של עכבר השדה יהיו בתוך האדמה, דרכם הוא ייצור דרכי גישה אל מקומות אסטרטגיים שמהם הוא יכול לקחת מזון בחזרה אל מחילות המסתור.
האויב הראשי של עכבר השדה הוא הנחש. הנחש מתחקה אחרי המסלול שבו עכבר השדה נע, אז הוא בוחר מקום אסטרטגי למארב, וכשעכבר השדה נע בבטחה במסלול המוכר לו – הנחש צד אותו וממשיך באיתור עכברים נוספים שנמצאים בשדה ומשתייכים למשפחה של העכבר שהוא צד.
מבנה הלסת של עכבר השדה
מבנה הלסת של עכבר השדה דומה לזה של העכבר המצוי. יש לו זוג שיניים חדות בלסת העליונה ובלסת התחתונה, שיניים אלו המשמשות אותו לכרסום והן מצופות בחומר זיגוג רק בצד החיצוני שלהן. מאחר והצד הפנימי לא מצופה בחומר הזיגוג, ובכל כרסום שהעכבר מבצע החלק הפנימי נשחק, התוצאה שמתקבלת היא – שיניים חדות במיוחד שמסוגלות לחתוך כמעט כל חומר קשיח.
השיניים החותכות של עכבר השדה מחוברות לשורש פתוח המאפשר את צמיחתן באופן קבוע – כך הכרסום, שמביא לחידוד קצה השיניים, לא מקצר את אורכן – וצמיחתן הבלתי פוסקת לא פוגמת ביעילותן כאמצעי להישרדות בתנאי השטח הסביבתיים.
הנזק שנגרם על ידי עכבר השדה
עכבר השדה יכול לגרום לנזק אדיר בחקלאות ואף להגיע אל בתים פרטיים שנמצאים בקרבת מקום ולהביא לנזקים גם בתשתיות הבתים. יכולת הכרסום של עכבר השדה מאפשרת לו לחתוך כמעט כל חומר קשיח שנמצא בשימוש האדם, למעט זכוכית, סוגי ברזל ומתכת שונים, ותערובות בטון. באזורי חקלאות עכבר השדה יגרום לנזק במערכות ההשקיה שלרוב עשויות מפלסטיק קשיח, או לכרסום חוטי חשמל שיובילו לקצר חשמלי שעלול לגרום לשריפה.
הימצאותו של עכבר השדה באזורים חקלאיים עלולה גם להוביל למפגעים תברואתיים שכדאי להימנע מהם. עכבר השדה יכול להיות נשא של מחלות שונות המהוות סיכון לבני אדם, כגון : סלמונלה ועוד מחלות הנגרמות מנגיפי חיידקים שסביבת העכבר מאפשרת להם תנאים טובים להתפשטות.
